אורן גרצמן - אתר יצירות - חושב-כותב

  על קפיצות טכנולוגיות ככלל

  יובל נוח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות" טוען שאירופה הובילה את המהפכה המדעית והתעשייתית מכיוון שהיה להם שכל לנטוש את דרך "השכל הישר" (אני חושב, אני חכם – משמע: זה נכון) ופנו לכיוון של מחקר שיטתי ומעמיק של הטבע הסובב אותנו מבלי להעלות כל טענות או הנחות שאינן מתבססות על ראיות מוחשיות. אני חולק על כך וטוען שישנה כאן טעות יסודית בהבנת קסם ההתפתחות האנושית. חכמי קדם היוונים אמרו: "השכל הישר שלי אומר כך וכך, אני בטוח שאני צודק ולכן אין צורך בשום בדיקה נוספת." לעומתם מדענים כמו דה-וינצ'י, ניוטון  ואינשטיין אמרו: "השכל הישר שלי אומר כך וכך אבל בכדי להיות בטוח בדבר אני אחקור את הנושא ואוכיח שאני צודק (או אולי טועה?)"

 

​

​

​

​

​

​

​

​

  פאראדיי, אחד מאבות תורת החשמל המודרנית היה משוכנע לחלוטין ששדה מגנטי יכול להשפיע על מהלך קרני האור מבלי שתהיה לו כל ראיה ממשית שאכן כך הוא הדבר. הוא לא התייאש ולאחר מחקר שכלל עשרות חומרים שונים הצליח לשנות את מהלך קרני האור בעזרת שדה מגנטי כאשר האור נע דרך מנסרת זכוכית. הוא גילה למעשה את אפקט הקיטוב רק כי היה משוכנע שהוא צודק ולא בגלל שום סיבה אחרת.

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

  כל הקפיצות הטכנולוגיות המשמעותיות באו בעקבות רעיונות שהגיעו מאותו "שכל ישר" של אדם כזה או אחר, אלא שבתרבות העתיקה של יוון לדוגמא השתרשה משום מה התפיסה והתחושה שכאשר פילוסוף או מדען מעלה טענה לאחר שחשב עליה פרק זמן "מספק" אין צורך בהוכחה מדעית כי הרי ברור כשמש שהוא צודק...

 

  המהפכה קרתה כאשר אנשים החלו להטיל ספק בשכל הישר שלהם עצמם ולא מפני שפנו למחקר על בסיס לא ידוע בכיוון לא ידוע על תופעה לא ידועה כלשהי. השכל הישר קדם למחקר המדעי ועל בסיסו נערך המחקר המדעי ולא להיפך. הנחות ותיאורמות שעלו במוחם הקודח של גאונים "יש מאין" (Out of thin air) הן אלו שהלכה למעשה קידמו אותנו טכנולוגית והביאו אותנו לרמת ההתפתחות הטכנולוגית שאנו נהנים ממנה כיום.

 

  עולם הדיסק

​

​

​

​

​

​

​

​

  מאז המצאת המחשב נפתח "מישור" חדש להתפתחות הציוויליזציה האנושית. המונח מישור לא נטבע סתם מפני שההתפתחות בתחום הזה הינה מישורית לגמרי: התחלנו בנקודה אחת בה הגיעו להבנה שזרמים חשמליים ואלמנטים קיבוליים יכולים להאיץ תהליכי מחשבה אנושיים בכך שיבצעו חישובים מהר יותר ובצורה מדוייקת יותר מכל אדם. מאותה נקודה סינגולרית תארו לעצמכם רדיוס דמיוני שאורכו פרופורציוני ליכולת החישוב המקסימלית האפשרית באותה נקודת זמן ואין זה משנה כיצד מודדים את אותה יכולת חישובית. מגוון היישומים האפשריים הולך וגדל אך ורק במישור דו מימדי. אם תביטו במישור זה ממעוף הציפור תוכלו לראות דיסקה עם הרבה חורים, ממש כמו פרוסה של גבינה שוויצרית.

 

 

 

 

 

 

מדוע חורים? מכיוון שיכולת חישוב מסויימת לא מכתיבה בהכרח שכל הבעיות בכל התחומים ייפתרו. לדוגמא: יכולת החישוב של ימינו מאפשרת לצפות במדויק התפתחות של מושבת עכבישים ביער גשם מסוים אבל כרגע זה לא מעניין אף אחד אז גם אף אחד לא טרח למצוא פתרון לבעיה הזו. המישור מכיל את תיאורטית את סך כל הבעיות הקיימות שאותן ניתן לפתור תחת יכולת חישוב מסויימת. החורים בו מייצגים את אותן בעיות שלא טרחו לפתור אותן עדיין. מכיוון שאנחנו מורגלים לחשוב בצורה תלת מימדית בנוסף לצורה הדו מימדית השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא: בהנחה שרדיוס יכולת החישוב ילך ויגדל, האם נגיע לנקודה קריטית בה נוכל לפרוץ את המישור וליצור התפתחות תלת מימדית אמיתית? הווה אומר לקבל כדור במקום מעגל... אם כן מהי אותה נקודה קריטית ומה יקרה בה בדיוק? כיצד נידע לזהותה?

 

  על כוח חישוב אמיתי

  עד עתה, בין שנרצה להודות בכך ובין שלאו, כוח החישוב העיקרי בחברה האנושית איננו המחשבים הרבים הקיימים בעולמנו, אלא דווקא המוח האנושי. שום מחשב, בשום מקום בעולם, חזק ככל שיהיה איננו מסוגל לחשב בכוחות עצמו ולהעלות על המסך ולו את התיאורמה הפשוטה ביותר במתימטיקה. אף מחשב כיום לא יכול בכוחות עצמו, ללא תכנות כלשהו מראש, ללא הרצת תסריט (Script) שנכתב בידי בן אנוש, לכתוב כך פתאום על המסך פניה לאדם היושב מולו כגון: "הגעתי למסקנה שאחד ועוד אחד הם שניים וישנן עשר ספרות, מכאן הייתי רוצה לצאת למסע ולחקור מה זה אומר בדיוק..."

​

​

 

​

​

​

​

​

​

 

  המחשבים הינם אך ורק כלי עזר מתוחכמים העוזרים לנו לבצע חישובים שבלעדיהם היינו נדרשים להשקיע מיליארדי שנות אדם וצבא ענק של עבדים, לא פחות מזה הנדרש לבנות את הפירמידות. שורות אלו שאני רושם כעת במעבד תמלילים משוכלל מאוד שיכולותיו עולות עשרות מונים על מעבד תמלילים פשוט שפעל במחשבים אישיים לפני שלושים שנה מראה בבירור מדוע אנחנו תקועים עדיין באותו מישור... האם לא יכולתי לכתוב כמעט באותה יעילות שורות אלו על מעבד תמלילים ישן, בן שלושים שנה, על מסך מונוכרומטי ירוק ומשעמם? אין ספק שאילו הייתי נדרש לכך היום לא הייתה לי כל בעיה לעבוד עם מעבד תמלילים עתיק שכזה וכמוני יכולים לעשות גם כל אחד ואחת מכן.

 

  חבלי הלידה שבדרך

  יציאה ממישור ההתפתחות הנוכחי לא תהיה קלה. יהיו זמנים בהם ידמה לנו כי הרדיוס אכן עוזב את המישור ומתחיל לייצר את הכדור שכולנו מייחלים לו, אך אלו יהיו רק חבלי הלידה הקשים של התהליך כולו וכמו בלידה, אנחנו נדע שאכן עלינו על הדרך הנכונה, רק דרושות עוד כמה דחיפות והוא בחוץ... אינני יודע מתי זה יתרחש בדיוק או מהי כמות הכוח החישובי הדרושה לשם כך, אך כוח חישובי בלבד, חזק ככל שיהיה, לא יספיק בשביל לבצע את הקפיצה הזו. הכוח הזה רק יהווה את קרש הקפיצה, אך התנועה עצמה, היוזמה, הניתור על הקרש והקפיצה אל המים הקרים, אל התהום הבלתי ידוע תזדקק נואשות לשכל הישר של המין האנושי. כמו בכל קפיצה מחשבתית או טכנולוגית שאירעה לאורך ההיסטוריה האנושית יהיה זה אדם אחד, או אולי קומץ אנשים בכל העולם כולו שיוכלו לראות מעבר למישור הזה ולהבין כיצד אפשר לרתום את אותו כוח בכדי לבצע את הקפיצה המיוחלת. לעניות דעתי, כוח החישוב וההופעה של אותם אנשים בעלי אותו מוח יוצא דופן בעולמנו יקרו בסמוך מאוד אחד לשני, כמאמר אותה אימרה מפורסמת: "כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע."

 

כך, כאשר כוח החישוב יהיה זמין יופיע אותו אדם, או כפי שקרה כבר בעבר, מספר בני אדם שונים ובלתי תלויים שידעו לקחת אותנו אל השלב הבא. אם כך... מהו אותו "שלב הבא"? האם נוכל לתאר לעצמנו מה יעמוד בבסיסו? מהו אותה כוח שיפעל באותה נקודה סינגולרית ממנה הכל החל? מהו אותו כוח שייצר מומנט באותה נקודה, מומנט כזה שיהיה חזק דיו להרים את אותו וקטור / רדיוס מהמישור בו הוא תקוע כבר יותר ממאה שנה?

​

פיקוח נוסח טיורינג

​

ישנה תשובה לשאלה זו. התשובה הייתה ידועה עוד מימיו הראשונים של מדע המחשב. מי שטבע אותו לראשונה בצורה מובהקת היה כמובן אלן טיורינג הבריטי בהגותו את "מבחן טיורינג". בשורה התחתונה מדובר על מה שקרוי היום בפי הציבור הרחב בשם הכוללני "אינטליגנציה מלאכותית" אם כי זו טעות מובנית לקרוא לפיתוח כזה מלאכותי בדיוק כפי שאיננו קוראים למחשב כלשהו "מחשב מלאכותי". מחשב הוא השם שניתן למכונה שיש ביכולתה לבצע פעולות חישוביות. מכאן, מכונה שתוכל לתת לנו תובנות אינטליגנטיות תיקרא, אולי בעברית לפחות "מֵתָבְנֶן". אם חישובים נעשים על ידי מחשב אזי תובנות מתבצעות בידי מתבנן. באנגלית אפשר לומר כי: Computations are done by a "Computer" so Intelligentsias are done by an "Inteliger"אקדים את ההיפסטרים שמעבר לים ואפילו אעז ואתן קיצור נוח למילה סבוכה זו... ייקרא המתבנן מעתה ואילך אייג'ר (Iger) ובא לגויים גואל.

 

  מאותו רגע עולם חדש ומופלא יעמוד לפנינו מכיוון שהאנושות תעלה את עצמה לדרגה של פיקוח ותשאיר את התכנון והפיתוח בידיהם של אותם "מתבננים". אתן דוגמא ממש קטנה לצורך העניין: מעצב כיסאות מעלה רעיון לכיסא חדש ומעוצב פרי דמיונו הפרוע. הוא מכניס את הנתונים, או בעצם יש לומר: הוא מתייעץ עם המתבנן שלו...

 

הוא מסביר למתבנן איך אמור להיראות הכיסא ומה בעצם מטרתו כך שהמתבנן בתורו מציע כמה פתרונות הנדסיים לבניית הכיסא כולל רשימת חומרים אפשרית, תכנית עבודה, מפרט הנדסי ועלויות ייצור צפויות. כל זה יתבצע תוך מספר דקות של מחשבה והתייעצות. משימה שעד עתה הצריכה להעסיק בנוסף לאותו מעצב גם מתכנן מכני שיעביר את הכיסא משלב העיצוב לשלב הייצור הפיזי, פעילות שהייתה דורשת מאותו מתכנן בין שבועיים לחודש עבודה... כל זה התכווץ עתה לפעולה שלא דורשת יותר ממספר דקות. בשלב ראשון המתבננים יהיו עדיין בחיתוליהם, או אולי יש לומר, בשנות הילדות שלהם. כמו לכל ילד שלו נדרשת השגחת מבוגר, גם במקרה שלנו יידרש בתחילה פיקוח של מתכנן מכני שיוודא שאכן החישובים והתוכניות של אותו מתבנן עומדות בקנה מידה הנדסי עם יכולות הייצור מצד אחד והדרישות העיצוביות מצד שני. הילד, מרגע שנולד והחל להתפתח מסמן את הקפיצה למים שלמעשה כבר נעשתה אך דורשת עדיין עזרה בגדילה, בגיל ההתבגרות ובהגעה לבגרות מלאה. אם חוק מור עדיין יהיה בתוקף גם בתחום זה יש לצפות אולי שיכולות התיבנון יכפילו את עצמן כל שנתיים... או אולי יותר מכך, אין לדעת בוודאות.

 

  אין לצפות שאלו יעברו את מבחן טיורינג במהרה, אך ברגע שזה יקרה אנחנו נצטרך ככל הנראה לחלוק את כדור הארץ עם מין תבוני נוסף... אין זה המקום להרחיב על כך מכיוון שזהו נושא לדיון אחר לגמרי ואינו שייך לעצם העניין אותו ברצוני להעלות כאן על הכתב.

 

  אם כך, נותרה לנו רק חוליה אחת חסרה בכל השרשרת, אותה חוליה שאין לגביה מענה ודאי, אך בלעדיה לא ייתכנו מתבננים כלל בעולמנו. חוליה זו הינה כמובן היכולת האנושית, ניצוץ הגאונות שיבזיק אי שם מתישהו וידע לרתום את כוח החישוב העומד לרשותנו בכדי לבצע את אותה קפיצה מדוברת. כיצד יעשה זאת מישהו? אינני יכול לומר שיש לי תשובה לכך... דבר אחד אני יודע: אי שם, בעתיד הנראה לעין ישנו אדם אחד לפחות שידע בדיוק כיצד לבצע את על מה שתיארתי כאן!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  העוזר האישי המושלם

אני מסתכן ומנסה לצפות את העתיד ביתר דייקנות. אני נוגד כאן את אימרתו של סופר המד"ב הידוע רוברט א. היינליין באומרו: "לא משתלם לנביא להיות מדויק יתר על המידה."

"It doesn't pay a prophet to be too specific"
אמת המידה שלי כאן מניחה שאני מתקרב לגבול התיאורטי של "יתר על המידה" אך אינני חוצה אותו. אני נוטה לומר בהקשר זה שאם הפתעות גדולות לא יתרחשו בשנים הקרובות אני צופה שהמהפכה תגיע מתחום הטלפונים הניידים ("כמה לא מפתיע שהוא אומר זאת..." אנא מלמלו זאת לעצמכם) שיהפכו לא ממש בין לילה מטלפון חכם לרמה מעט גבוהה יותר של "עוזר אישי". שוו בנפשכם לרגע אחד שהעוזר האישי שלכם הינו ממש אדם כמוכם שרק אתם יכולים לראות ולשמוע אותו, מעין חבר דמיוני עם יכולות גשמיות שנוכח לצידכם במשך כל יום העבודה. עתה דמיינו נא אירוע שגרתי בו אתם נמצאים בישיבה בעבודה עם מספר אנשים מהצוות שלכם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראש הצוות מתחיל לדבר אבל איש אינו רושם דבר וכולם רק מקשיבים לדבריו, לאחר מכן, כמו תמיד, נערך דיון פורה בין כל אנשי הצוות שבסיומו מסכם ראש הצוות את המסקנות, מחלק משימות לאנשים השונים, קובע לוחות זמנים ומקצה משאבים לביצוע המשימות. הוא עושה כל זאת כאשר הוא מדבר אל כולם ולא מבקש מאיש לרשום דבר. אתם חוזרים למשרד שלכם ושולפים את העוזר האישי שלכם שישב בשקט בכיסכם במהלך הדיון כולו ועתה הוא לפתע ניעור לחיים ואומר, "הייתה ישיבה מועילה, נכון?" אתם עונים מייד בנונשלנטיות, "בהחלט אדם (הרי זהו השם שנתתם לעוזר האישי שלכם בכדי שיקל עליכם להתייחס אליו כאל אדם אמיתי), הבה נבדוק בבקשה מה אנחנו צריכים לעשות כרגע."

  "ובכן," אומר אדם, "אני חושב שדבר ראשון אתה צריך לדבר עם יובל לגבי התכנית שלך."

  "בסדר, נדבר איתו עוד כמה דקות, מה עוד?"

  "צריך לקבוע פגישה עם יעל ולבדוק אם היא יכולה לעזור לנו לפתור את הבעיה של אתמול."

  "נכון, תקבע איתה מחר בבקשה לפני השעה שתיים בצהריים."

מאחורי הקלעים מתקשר העוזר שלכם עם העוזרים של חברי הצוות האחרים, מדבר איתם, קובע איתם פגישות, מעביר מידע שנדרש ממנו וכן הלאה והלאה... עוזר אישי שזוכר הכל, יכול לשלוף מידע רלוונטי בין רגע ומבין כל מה שמדברים סביבו, יודע להסיק מסקנות, לקבוע סדרי עדיפויות, להסביר שיקולים, להציע הצעות... וואו... כל מה שהייתם מצפים בשורה התחתונה מעוזר אנושי מושלם בעל זיכרון מושלם.

אינני טוען שעוזר שכזה עתיד לפקוד אותנו כבר מחר בבוקר אבל אנחנו בדרך הנכונה להגיע לשם ולא נותרה לנו עוד דרך ארוכה. נסיונות ראשונים נעשו עם "סירי" של אפל ו-"קורטנה" של מיקרוסופט אבל אלו דמו יותר למה שנקרא בעגה המקצועית ל-"מערכות מומחה" (Expert Systems) ללא יכולת למידה אמיתית או הסקת מסקנות עצמאית ואוטונומית. גם סרט קולנוע בשם "היא" (Her) הופק בספרו על גבר המתאהב במתבנן שלו שמקבל בסרט אישיות נשית עם קול נעים ומפתה בעל הרבה אמפתיה והבנה.

 

  על רמות חדשות של סדר

  אסתכן עוד מעט ואומר שמערכות תבוניות כאלו יופיעו בתחילה כשברי מערכות. לדוגמא: מערכת שתעזור לנשים בקניית בגדים על ידי הצעות תבוניות תוך כדי תהליך הקניה עצמו. התהליך ידמה מאוד לחברה קרובה שאישה לוקחת איתה לקניות ומעלה הצעות לבחירת חולצה חדשה למסיבה הערב. מעבר לעזרה בקניית בגדים תהיה המערכת חסרת תועלת לחלוטין. היא לא תוכל לייעץ לך למשל כיצד לנהוג עם בן הזוג בדייט השלישי שלכם ואולי לשם כך תיבנה מערכת אחרת שתצטרכי להפעיל בנפרד.

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

השברים הללו יתחילו לחפוף ביכולות שלהם במשך הזמן ויתחילו להתמזג למערכות גדולות ויעילות יותר המציעות מגוון פתרונות גדול יותר למגוון הולך וגדל של מצבים. כתוצאה מהמיזוגים הללו תיווצר רמה גבוהה יותר של סדר במערכות ולכן כפועל יוצא, רמת תובנה יותר גדולה ככל שהמערכת גדולה יותר. דוגמא קלאסית לכך ניתן למצוא ברשת כיום בדמות אתרי השוואות מחירים שיוצרים רמה חדשה של סדר והבנה לצרכן הנבון. מערכות ברשת היוצרות רמות שונות וחדשות של סדר מופיעות חדשות לבקרים וכך, כאשר יופיעו שברי התוכנות התבוניות הראשונות יקומו מערכות מיזוג שייצרו רמות חדשות של תובנות כך שבסופו של דבר יגיעו לאותה רמה מיוחלת של "עוזר אישי".

 

  עד כאן אני יכול לומר שזו אך ורק דעתי בעניין הרה הגורל הזה. יש להניח שישנה אפשרות שתהיה פריצת דרך בתחום שלא צפיתי ופיתוח המתבננים יתחיל מכיוון אחר לגמרי... הכל אפשרי כמובן, אבל עיקרון התער של אוקהם מוכיח לנו בכל פעם מחדש שהאירועים בוחרים כיוון קל ונוח לעיתים קרובות הרבה יותר משהם בוחרים נתיב קשה ובלתי צפוי לחלוטין. בעולם שרובו קפיטליסטי במהותו המקום ממנו הפיתוח הגדול הבא יגיע נמצא באותו מקום בו רוב הכסף, הווה אומר – המאמץ האנושי, מושקע. כמו בכל מערכת קפיטליסטית הכסף מושקע באפיקי הביקוש העיקריים כאשר היום ובעתיד הנראה לעין רוב הביקוש האנושי הוא לתקשורת טובה יותר, מהירה יותר, זמינה יותר ונוחה יותר. הפתרון הטכנולוגי הכי טוב שמצאנו עד היום לנושא הזה הינו הטלפונים החכמים ובמגוון העזרים ההיקפיים התומכים בהם ונתמכים על ידיהם. אם מטוטלת הביקוש לא תיפנה באורח פלא לכיוון אחר בעתיד הקרוב אני נוטה להשאיר את הניחוש שלי על כנו.

 

  המתבנן מול המומחה

 לבסוף, ברצוני להביא דוגמא נוספת להבדל בין "מערכת מומחה" למתבנן העתידי. במסגרת עבודתי נתקלתי בחברת ייצור מעליות המפעילה מערכת מומחה היודעת לקבל נתונים כמו עומס מותר, מספר הקומות, גודל הפיר וכדומה ויודעת לפלוט מקרבה תיק מוצר מלא ומפורט כולל עלויות מאוד מדוייקות. יכולת זו מאפשרת לחברה לתת הצעות מחיר מדוייקות בזמן קצר מאוד ובביצוע הפרויקט עצמו לחסוך זמן של הכנת תיק מוצר הנדסי מלא ולבצעו במינימום זמן ומאמץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עדיין זו מערכת שאין בה ולו טיפה אחת של תבונה. בניית מעלית היא בעיה שנקראת בשפת המתמטיקה "בעיה מוגדרת היטב" – ביחס לבעיות הנדסיות אחרות בניית מעלית לא דורשת תובנות חדשות בכל פעם שבונים מעלית חדשה. מערכת כפי שתוארה לעיל מסתמכת על מסד נתונים מפורט, אין סופי מבחינה תיאורטית כך שבהכנסה מדוייקת של כל הנתונים מתקבלת תוצאה הנדסית מיטבית. עתה שוו בנפשכם כי המערכת תאמר למפקח הפרויקט תוך כדי התהליך משהו כזה: "ישנה אפשרות להחליף את הרכיבים המפורטים בטבלה הזו ברכיבים אחרים ואלו הם השינויים הדרושים בתיק המוצר. הנה, הבט לכאן בבקשה." על המסך מופיעים השינויים בצורה כזו שהמפקח ההנדסי יוכל להבינם בקלות וכל המתבנן ממשיך ואומר, "אני מבסס שינויים אלו על מחקר שערכתי המצליב בין דרישות ארגונומיות לדרישות תחזוקה בתדירות נמוכה יותר מזו הקיימת כיום והגעתי למסקנה ש..." המפקח ממשיך להקשיב, בודק ונוכח שאכן המתבנן שלו צודק. הוא מאשר את השינוי בתיק המוצר וממשיך הלאה ביומו העמוס. חישבו לרגע על ההבדל העצום בין מערכת מומחה לבין מתבנן המציע הצעה שנראית על פניו מאוד פשוטה לאדם העוסק במקצוע, אך מבחינת הקפיצה הטכנולוגית הנדרשת ממערכות ממוחשבות יש כאן פער עצום בין המצוי כיום לבין הרצוי שיבוא עלינו לטובה, במהרה בימינו ונאמר... מתבנן.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​