אורן גרצמן - אתר יצירות - חושב-כותב

ניצני חמה בקרה,
ציפור מנפצת במקורה.

עלה של סתיו קפוא,
מפשיר אף הוא,
לשמע קולות הציוץ,
העולים מעץ הקטלב,
לשמע קולות הניפוץ
של שאר עלי הסתיו.

אדום החזה מביטה, עירנית,
ציוץ גוזליה מעל,
ניפוץ צעדי השועל,
והנה ניצני אדמונית...

הקטלב השקט מאומץ,
מטיפוס במדרון המנותץ,
הלילה נסוג, נכנע,
לקרניים אדומות כפרחים,
ענפים צפופים נמתחים,
להכשיל הטורף הנע.

שכנותיה פוצות מקורן,
מביטות בשבר ענן,
עוקבות אחר השועל,
קיניהן מצייצים מעל...

ניחוח חשמל ולחות,
היער שוקע בדריכות,
עוד פסע, צעד קל,
ניפוץ צעדי השועל.

החמה מלעיטה מלראות,
החושך חוזר לשלוט,
ובזעם,
ברק - רעם!
צווחות אדומי החזה,
נמתחו ענפי הקטלב,
שבר ענן, מטר זלעפות!
נפחד הטורף הנבזה,
הנה - שקט עכשיו.

ניצני אדמונית החורש,
באור החמה מתענגות,
דור חדש מכה שורש
עם אדומי החזה הגאות.