אורן גרצמן - אתר יצירות - חושב-כותב

שוב באותו מקום / בלדה לעזה פינת תל אביב

צוק העיתים ברמת אביב,

הים הכחול, תנועת אנשים,

אזעקה אחת מסתכל סביב,

בראש זיכרונות אימונים קשים.

טלפון עכשיו המג"ד על הקו,

עם ישראל כולו מגויס,

אורז תיק חייב לזוז עכשיו,

בבית ובראש זה עדיין לא נתפס.

-------------- פזמון --------------

וכל המחשבות על מלחמות שהיו,

אנשים שהולכים וחוזרים בשלום,

כל הסיבות בעולם נמצאו,

והנה אנחנו שוב באותו מקום.

-------------- פזמון --------------

בדרך דרומה האוויר מתחמם,

הראיה מיטשטשת ענני אבק באוויר,

שיחת טלפון הביתה להתנחם,

זהו זה מתחיל, אני לוחש ומסביר.

הכלים כבר מוכנים, ששים אלי קרב,

קבוצת פקודות שקטים כולם,

מפתח האוהל רוח קל נשב,

מפות מתקפלות בחזרה לעולם.

-------------- פזמון --------------

ספונים כמו סרדינים בטנק לוהט,

סיוע קרוב לכוחות מתקדמים,

חי"רניקים מסמנים מטרות אמת,

ואנחנו יורים מעיפים בניינים.

טילים, טילים, נשמע בקשר,

בטנק שלנו נערכים מייד,

מישהו נפגע בראש הגשר,

פתאום כולם מרגישים לבד.

-------------- פזמון --------------

הימים עוברים, הלחימה נמשכת,

בסוף כבר כולם רוצים לצאת מכאן,

זה אנחנו, זה הם, טילים כמו שלכת,

מה עושים כאן בכלל? לא חבל על הזמן?

הנה כבר ריח של סוף באוויר,

פוליטיקה, דיבורים קשקשנים כולם,

העיקר לחזור כבר למצב סביר,

מה אכפת מה יגידו עלינו בעולם?

-------------- פזמון --------------

הראיה מתבהרת מענני האבק,

הדרך צפונה משובבת גוף ונפש,

קולות המלחמה נטחנו עד דק,

ועכשיו חזרה לשפיות ולרגש.

טלפון הביתה סוגר מעגל,

מנקה את הראש עד כמה שניתן,

איך ממשיכים? לא פשוט בכלל,

מביט קדימה אל עבר עתיד לא איתן

-------------- פזמון --------------