אורן גרצמן - אתר יצירות - חושב-כותב

חוטא אני בשירה פרוזאית,

כיונה נושאת עלה של זית.

 

אדבר על ענייני דיומא,

דעתי לא תשנה מאומה.

 

הצבע! אתה משפיע!

אל הקלפי – אליו אגיע.

 

עוולה נוראה! אין צדק!

אל ההפגנה – שם אאבק.

 

לחם, עבודה! מרוץ עכברים!

בית, עבודה – לא נשברים.

 

חוטא אני, כפרות אין,

כהלך פשוט אמזוג עוד כוס של יין...